פסק-דין בתיק ת"ק 17830-08-11

1.       עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 4,961 ש"ח שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת, רכב מסוג פורד פוקוס, שנת ייצור 2008, מ.ר. 8140662, עקב מעורבותו בתאונת דרכים שאירעה ביום 2.3.11.

2.       התאונה אירעה, בצומת צבר, בזמן שהנתבעת מס' 1 נהגה ברכב מסוג סובארו, שנת ייצור 2004 , מ.ר.  35-988-23.

3.       בכתב התביעה תיארה התובעת את התאונה כדלקמן:

בצומת צבר, עצרה התובעת את רכבה בנתיב השני משמאל ומשמאלה עצר רכב הנתבעת, בנתיב המיועד לפנייה שמאלה בלבד לכיוון עכו. כשהתחלף הרמזור לירוק, התחילה התובעת בנסיעה שמאלה אלא שהנתבעת המשיכה בנסיעה ישר ופגעה ברכבה של התובעת בכנף שמאל.

4.       התובעת טענה כי מיד לאחר התאונה הודתה הנתבעת באשמה, לקחת אחריות והתנצלה ואולם מאוחר יותר נודע לתובעת, באמצעות חברת הביטוח שלה, כי הנתבעת חזרה בה וטוענת כי האחריות לתאונה רובצת על התובעת.

5.       בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את גרסתה של התובעת. היא טענה כי היא נהגה את רכבה בנתיב השמאלי ביותר כשבכוונתה לפנות בצומת שמאלה, ואילו התובעת שנסעה מימינה בנתיב המיועד לנסיעה ישר בלבד (לכיוון ביאליק) סטתה לנתיב נסיעת רכב הנתבעת ופגע בו.

הנתבעת הכחישה מכל וכל את טענתה של התובעת כי היא הודתה באחריות לתאונה.

6.       בדיון שמעתי את עדותה של התובעת מחד ואת עדותן של הנתבעת ושל אחותה, מי שנסעה איתה ברכב בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

7.       לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בתמונות הצומת בו אירעה התאונה ובתמונות הנזק ברכבים ולאחר ששמעתי את העדות והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, אני מוצאת לקבל את התביעה;

8.    מהעדויות שנשמעו ומהתמונות שהוגשו עולה כי באזור התאונה קיימים שני צמתים, אחד קרוב לשני. בצומת הראשון, הפנימי, קיימים שלושה נתיבים, מהנתיב הימני ניתן לפנות ימינה לכיוון חיפה ומהנתיבים האמצעי והשמאלי ניתן לנסוע ישר 'עם הכביש' (ויוטעם כי הכביש עצמו מתפתל ימינה), כאשר הנתיב הימני מבין השניים מוביל לנתיבים מהם ניתן לנסוע ישר לכיוון קרית ביאליק והנתיב השמאלי מיועד לנסיעה לנתיבים מהם ניתן לפנות שמאלה לכיוון עכו (תמונות 1,3 ו -6 בתמונות שהגישה הנתבעת).

הצומת השני, הינו הצומת החיצוני ממנו אפשר לצאת לכביש עכו - חיפה. בצומת זה קיימים 4 נתיבים. שני הנתיבים הימניים מיועדים לנסיעה ישר לכיוון קרית ביאליק ושני הנתיבים השמאליים פונים שמאלה לכיוון עכו (תמונות 4 ו - 5).

אין חולק בין הצדדים - לפחות לכך הסכימו בדיון - כי התאונה אירעה בצומת השני/החיצוני עם ארבעת הנתיבים (ראה עדות הנתבעת, שו' 15, עמ' 2 לפרוט').

9.    גרסתה של התובעת היתה גרסה עקבית ובדיון היא תיארה את התאונה כפי שזו שתוארה בכתב התביעה ועמדה איתנה בחקירתה הנגדית ועת הוצגו בפניה תמונות הצומת הפנימי, מיד השיבה כי התאונה לא אירעה בצומת זה.

מנגד, הגרסה שהובאה מטעמה של הנתבעת בדיון שונה מגרסתה בכתב הגנה, כך בכתב ההגנה נטען כי היא נהגה את רכבה בנתיב השמאלי ביותר כשבכוונתה לפנות שמאלה, בעוד שבדיון טענה כי היא היתה בנתיב השני מימין.

גם אם אניח כי התיאור בכתב ההגנה רלוונטי לצומת הפנימי ולא משקף את מיקום הרכבים בצומת החיצוני, הרי שהנתבעת לא הצליחה בדיון להסביר איפה היו הרכבים בזמן התאונה; היא העידה כי נסעה  בנתיב השני מימין וכאשר נשאלה איפה היה רכב התובעת השיבה כי אף הוא היה בנתיב הימני, דבר שלא עולה בקנה אחד עם גרסתה בכתב הגנה, לפיה התובעת נסעה  מימינה לה. בהמשך, עת העמיד אותה ביהמ"ש על הבעייתיות בגרסתה היא תיקנה והשיבה " לא ראיתי אותה לפני התאונה. ראיתי אותה בצומת הקודמת".

10.  זאת ועוד, הגרסה בכתב ההגנה לפיה התובעת ביקשה לפנות שמאלה מנתיב המיועד לנסיעה ישר בלבד (לקריית ביאליק) הינה גרסה שלא נטענה בטופס ההודעה על התאונה שנמסר ע"י הנתבעת למבטחת שלה, שם נטען כי רכב שנסע מימין לרכבה של הנתבעת לא הבחין ברכבה ופגע בו.

11.  בנוסף, הנתבעת העידה "התחלף הרמזור לירוק. כדי לנסוע שמאלה, אני חייבת לעשות מין S. גם אני רציתי לנסוע לקריון. התובעת המשיכה ישר לכוון שמאלה גם. בצומת הראשונה הנתיב הימני הוא לחיפה, הנתיב האמצעי הוא לתוך ק. ביאליק והנתיב השמאלי הוא לכוון עכו. בצומת הזו הייתי בנתיב הכי שמאלי, נסעתי ב- S כדי להגיע לצומת השנייה. עשיתי S   ואז הגעתי לנתיב הימני מבין ארבעה. לאחר שנסעתי באס, הצומת השנייה, הייתי בנתיב הימני מצד ימין, הרמזור היה ירוק, המשכתי משם שמאלה" (הדגשה של הח"מ).

גם גרסה זו, אשר במסגרתה ניסתה הנתבעת ליישב כביכול את הסתירות בין הגרסאות הקודמות שמסרה, בעייתית שכן לא ברור כיצד מהנתיב השני מצד ימין, נתיב המיועד לנסיעה ישר לכיוון קרית ביאליק, פנתה הנתבעת שמאלה לכיוון עכו. פנייה זו הינה בניגוד לכיווני הנסיעה המוצבים על הכביש.

12.  אל מול גרסאותיה השונות של הנתבעת, העידה כאמור התובעת עדות פשוטה, אחידה ועקבית העולה בקנה אחד עם הנזקים ברכבים ומכאן אני מבכרת אותה על פני גרסתה של הנתבעת וקובעת כי התאונה אירעה באחריותה של הנתבעת מס' 1.